החלטה בתיק ת"א 1137-09

רקע:

לפניי בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 17/2/09 המהווה קביעה על פי דין בהתאם לסעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975, לפיה נותרה למשיב נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין התאונה מיום 15/2/08.

לטענת המבקשת, המשיב נפגע בשתי תאונות דרכים - הראשונה מיום 15/2/08 והשנייה מיום 28/7/08, כאשר הפגיעות בשתי התאונות הן פגיעות באותם אברי גוף, היינו בגב ובעמוד השדרה. הועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח הלאומי (להלן: "המל"ל) דנה בעניינו של התובע שלש פעמים - ביום 17/8/08, ביום 16/9/08 וביום 15/2/09 - אז גם נקבע שיעור נכותו.

לטענת המבקשת, שעה שעמד בפני הועדה של המל"ל מיום 17/8/08 תיקו הרפואי של המשיב, טרם אירעה לו התאונה השנייה (שמועדה 28/7/08) ושתי הועדות הנוספות הסתמכו על החומר המצוי בתיק ולא עודכנו אודות התאונה השנייה. אי לכך, לטענתה, עת נקבע שיעור נכותו של המשיב, לא עודכנו הועדות על הפגיעה הנוספת של התובע ולא הוצגו בפניהן המסמכים הרפואיים בגין התאונה השנייה ולכן הועדה לא התייחסה להשפעות התאונה השנייה על מצבו הרפואי של המשיב.

לטענת המשיב, בתאונה הראשונה הוא נפגע בגב ובצלעות ובתאונה השנייה הוא נפגע פגיעה מינורית, בעיקר בברך שמאל. אי לכך, לתאונה השנייה אין כל השפעה על שיעור הנכות שנקבע למשיב על-ידי הועדה הרפואית של המל"ל.

עוד טוען המשיב כי המל"ל כדבר שבשגרה מזמין את התיקים הרפואיים של באי הועדות ודואג באופן יזום לעדכן את התיקים הרפואיים ולפיכך ברור הוא כי החומר הרפואי המתייחס לפגיעותיו של המשיב בתאונה השנייה הובא בפני שתי הועדות הנוספות.

המשיבה 2 הצטרפה לעמדת המשיב.

דיון והכרעה:

סעיף 6 ב' לחוק קובע כי הבאת ראיות לסתור תותר רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. ההלכה היא כי הרשות תינתן במקרים מיוחדים וחריגים בלבד ( ע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה (4) 77, 82).

בית המשפט העליון קבע בשורת פסקי דין מנחים (ראו בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ , פ"ד לט (4) 505 וכן בר"ע 721/85 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה, פ"ד לט (4) 839)) , כי היתר שכזה יינתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, והצביע בקווים כללים על שני סוגים של טעמים, שיהיה בהם כדי להצדיק מתן ההיתר: טעמים משפטיים, למשל כשהליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי כמו תרמית וטעמים עובדתיים כבדי משקל חדשים.

בין היתר נקבע, כי המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה, שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו וכי נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן (רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי תקדין עליון 94(3) 847)

אין מחלוקת כי מהפרוטוקולים של הועדות שדנו בעניינו של המשיב לאחר התאונה השנייה לא ניתן ללמוד האם המסמכים הרפואיים ביחס לתאונה השנייה עמדו בפניהן. טענת המשיב כי המל"ל דואג "כדבר שבשגרה" לעדכן את התיקים הרפואיים באופן ייזום ולפיכך ברי כי המסמכים הרלוונטיים לתאונה השנייה הובאו לפניו, נטענה בעלמא ואין לה על מה לסמוך. יתרה מכך, מועד התאונה השנייה אשר ארעה כשבועיים בלבד לאחר הדיון הראשון בוועדה מלמד על כך כי לא עמד לועדת המל"ל פרק זמן מספיק ל"התעדכנות יזומה".

באשר לטענת המשיב כי בשתי התאונות נפגע באברי גוף שונים, הרי שזו עומדת בסתירה למסמכים הרפואיים שהוצגו לפני ביהמ"ש, מהם עולה כי בשתי התאונות נרשמו תלונות על הפגיעה בגב ובעמוד השדרה. כך, למשל, כבר במכתב השחרור בסמוך לתאונה השנייה צוינה "רגישות בע"ש מותני" - ודי בכך כדי לדחות את טענת המשיב.

אי לכך, תלונות המשיב על הפגיעה בגב ובעמוד השדרה בעקבות שתי התאונות מלמדות על כך שהמבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה בכל הנוגע לשינוי במצבו הרפואי של התובע שחל בפרק הזמן שבין הוועדה הרפואית מיום 17/8/08 ועד לוועדה מיום 15/2/09 (השלישית במספר) - אשר קבעה את שיעור נכותו הצמיתה של המשיב.

לא זו אף זו, בשל היעדר פירוט התיעוד הרפואי אשר עמד בפני הוועדה אשר קבעה את שיעור הנכות של המשיב, לא ניתן לדעת האם תלונות המשיב כפי שעולות מהמסמכים שצורפו לבקשה הנוכחית והמתייחסות לתאונה השנייה, הובאו לעיון הועדה ונלקחו בחשבון עת קבעה את דרגת נכותו של המשיב בתחום האורטופדיה. לפיכך, לא נותר אלא לקבוע כי בהעדר התייחסות הועדה לשינוי במצבו הרפואי של המשיב בעקבות התאונה השנייה, הבירור בעניינו של המשיב לא היה שלם ועל כן יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור ( ראה גם א' ריבלין תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים , מהדורה שיניה מורחבת עמ' 304).

אשר על כן, הנני מורה על מינוי ד"ר אבנטוב איתמר בבית הרופאים רחוב שפרינצק 3 ת"א , טל' 03- 6967222 כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות שתי התאונות נשוא התביעה וכן בעקבות אירוע התאונה נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

    א. האם לוקה התובע/ת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

    ב. המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.